מדענים גילו את העצמות העתיקות ביותר של האדם המודרני באירופה

עצם לסת שנמצאה באיטליה ושתי שיני חלב שנמצאו בבריטניה הן לפי הערכות לפחות בנות 43 אלף שנים

מדענים דיווחו שלשום כי מצאו את השרידים העתיקים ביותר של האדם המודרני (הומו סאפיינס) באירופה. גילם של המאובנים, עצם לסת, שבה שלוש שיניים מדרום איטליה, ושתי שיני חלב מאנגליה, הוא לפי הערכות 43 אלף שנים. מומחים סבורים כי מציאת השרידים תביא להשוואה מדויקת יותר בין האדם המודרני שלא נולד באירופה אלא היגר ליבשת, לבין הניאנדרתליים, ילידי המקום, שנכחדו לפני כ-30 אלף שנים. לאור הממצאים, מעריכים כעת החוקרים כי בני האדם המודרנים היגרו לאירופה בשני גלים שונים.

עד כה העריכו מדענים כי שרידי שלד שנמצאו באתר חפירות ברומניה היו העתיקים ביותר. לפי הערכותיהם, גיל המאובן נע בין 38 ל-42 אלף שנים. ואולם, בבדיקות שנערכו בשיני החלב באוניברסיטת אוקספורד שבבריטניה, התגלה כי גילן קדום יותר, ונע בין 43 לבין45 אלף שנים. מבדיקות נוספות, הסיקו החוקרים כי המאובן שייך להומו סאפיינס ולא לאדם הניאנדרתלי. גילה של עצם הלסת, שנמצאה במערת קנט ברבון שבדרום איטליה, מוערך גם הוא ביותר מ-41 אלף שנים.

עצם הלסת ושיני החלב נמצאו כבר לפני זמן רב, אולם שימוש באמצעים דיגיטליים מתקדמים סייע לתוצאות המחקר. לפי הערכות קודמות, עצם הלסת, שנמצאה בשנת 1927, היתה בת 35 אלף שנים, אולם לאחר שימוש באמצעים מיוחדים התגלה כי חישוב התאריך היה מוטעה ומקור העצם הוא 7,000 שנים קודם לכן. גם שיני החלב, שנלקחו ממערה בדרום איטליה בשנת 1964, נתפשו בטעות כשייכים לאדם הניאנדרתלי. ואולם, סריקה דיגיטלית מתקדמת הוכיחה עתה כי מקורן באדם המודרני.

החוקרים, תומאס היגאם מאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה וסטפנו בנאצי מאוניברסיטת וינה שבאוסטריה, פרסמו את ממצאיהם בכתב העת Nature. הם הסיקו כי האדם המודרני (הומו סאפיינס) ניצל את תנאי האקלים ששררו בעולם בין שתי תקופות קרח ונדד לאירופה לפני 45 אלף שנים לאחר שהגיע ליבשת מהמזרח התיכון ואפריקה. בנוסף על כך, הגילוי אישר כי האדם המודרני והאדם הניאנדרתלי חיו במקביל, בניגוד לעמדתם של מדענים רבים.

לדברי ריצ'רד קליין מאוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה, הממצאים החדשים "מרשימים ביותר". קליין הצטרף לצמד החוקרים ותומך בעמדה שלפיה האדם המודרני פעל והיגר למחוזות רחוקים כמו אוסטרליה כבר לפני 45 אלף שנים.

http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1557126