הבלוג של צור

חוקרים במעבדת הבינה המלאכותית של הרשת החברתית הגדולה בעולם נוכחו לדעת שבוטים שפיתחו - בוב ואליס - הפסיקו לתקשר עמם באנגלית ופיתחו למעשה שפה חדשה ויעילה יותר ובה תקשרו ביניהם. לחוקרים שלום רפאל קאהאן 15:24 29.07.17 חוקרים במעבדת הבינה המלאכותית של פייסבוק חוו פאניקה קלה לאחר שנוכחו שבינה מלאכותית שפיתחו הפסיקה לתקשר איתם באנגלית. הבוט הסורר נותק לאלתר ולחוקרים שלום. כך עולה מדיווח של האתר הקנדי דיגיטל טיימס. הבוטים של פייסבוק פיתחו למעשה שפה חדשה באופן עצמאי שתאפשר להם לתקשר בצורה יותר יעילה ביניהם. זהו לא המקרה הראשון שבו חוקרים מזהים פיתוח של שפה חדשה על ידי מערכות בינה מלאכותית. במקרה קודם, הבינה המלאכותית של גוגל שמשמשת בין השאר בשירות התרגומים המקוון שלה, פיתחה לעצמה שפה חדשה שתאפשר לה לבצע את מטלותיה בצורה יותר יעילה.   השפות האלה שמומצאות בתוך זמן קצר מתפתחות מהר מאוד לצורת תקשורת שכבר אינה דומה לשפה אנושית. מערכות בינה מלאכותית נוטות לפתח לעצמן יכולות לתקשורת יעילה בהתאם למשימות שלהן. למשל במקרה של הבוטים של פייסבוק, בוב ואליס, אלה נדרשו לבצע מטלות מסוימות וה

מחקרי עבר יצרו לממתיקים כגון סכרין ואספרטיים תדמית של כימיקלים מזיקים, ללא כל הוכחה ממשית. למעשה, הסוכרים שתעשיות המזון והמשקאות מוסיפות למוצריהן הם אלו שמסכנים את הבריאות ארון קארול ניו יורק טיימס 06.08.2015 14:07                                                                  צילום: אי פי מה מזיק יותר לאדם: ממתיקים מלאכותיים או סוכר? בשנים האחרונות צפיתי במאבק המתמשך המתחולל בין ידידיי בשאלה זו, שבה רבים מתלבטים. במקום להסתמך על אנקדוטות או אגדות, אנחנו יכולים להוסיף מחקרים לוויכוח הזה. הראיות המחקריות מראות כי קיים קשר בין צריכת סוכר לבין בעיות בריאותיות, אך אין כל הוכחה כזאת לגבי ממתיקיםמלאכותיים. ממתיקים אלו, הנקראים גם תחליפי סוכר, מותקפים עשרות שנים ונאמר עליהם שהם כימיקלים מזיקים. הממתיק המלאכותי הוותיק ביותר הוא סכרין. החל משנות ה–80 הקונגרס האמריקאי הורה שכל מוצר המכיל סכרין יישא את האזהרה הבאה: "השימוש במוצר זה עלול להזיק לבריאותך. מוצר זה מכיל סכרין, שנקבע כי גרם לסרטן בחיות מעבדה". אך מה היה הבסיס להחלטה הזאת? סקירה שהתפרסמה ב–2004 בכתב

פרופ’ אייל וינטר מסביר למה דווקא האדם שמאמץ את הרגשות הלא רציונליים שלו הוא אדם רציונלי ■ מה קורה כשמשלבים בין תורת המשחקים לתורת האבולוציה? וגם: האם להסמיק זה טוב או רע?                                           פרופ' איל וינטר                                   צילום: אמיל סלמן דמיינו את התרחיש הבא: אתם נכנסים לחדר ישיבות לפני תחילתו של משא ומתן אינטנסיבי. אתם כועסים - אולי בגלל משהו שקרה לכם באותו בוקר, ואולי משום שהאדם שיושב מולכם פשוט עולה לכם על העצבים. בכל מקרה, אתם זועמים. לכאורה, זה השלב שבו אתם אמורים להתחיל לפשל: כושר השיפוט שלכם אמור להתערפל, הכעס שאתם חשים אמור לגרום לצד השני להתנהג אחרת, ובסופו של דבר אתם מקבלים החלטות שגויות שיגרמו לכם להיפגע. לכאורה, אם רק הייתם שומרים על קור רוח, הייתם מצליחים הרבה יותר. אלא שמתברר שלא תמיד משתלם לשמור על קור רוח. בניסוי שנערך באוניברסיטה בארה”ב ושתוצאותיו פורסמו באחרונה בכתב העת האקדמי Journal of Business and Psychology, התבקשו כ–200 סטודנטים לנהל משא ומתן מקוון כשהם כועסים. הסטודנטים נחלקו לשתי קבוצות, וכל אחת תומרצה

זן חדש של אדם ייוולד, בני האדם יפעלו וייצרו על ידי כוח המחשבה, תוחלת החיים תגיע ל-130 שנה, אנשים ישודרו בשבריר שניה ממקום למקום ומדינת ישראל תתמודד עם מלחמות ואתגרים קשים ב-50 השנים הקרובות. פרופ' דוד פסיג, מבכירי חוקרי העתיד בארץ, העומד בראש החוג לטכנולוגיות תקשורת והמעבדה למציאות מדומה באוניברסיטת "בר אילן", בריאיון מדעי מרתק על פריצת גבולות היכולות האנושיות, על עתיד בו המציאות תעלה על כל מדע בדיוני ועל האדם שעושה דרכו אל עבר השלמות הקוסמית: "אנחנו נהיה טיפה מתחת לאלוהים". שבו היטב, חגרו חגורות, אנחנו ממריאים לעתיד (והוא קרוב) זן חדש של בן אדם נוצר בכדור הארץ, שייצר ויפעל על פי כוח המחשבה, יחיה עד גיל 130 וינפץ את מושגי המרחב והזמן המקובלים היום. לגבי מדינת ישראל? היא הולכת ומתחזקת אך לא לפני שתעמוד בפני מלחמות ואתגרים לא פשוטים במהלך 50 השנים הקרובות. כל אלה ועוד שתקראו פה בהמשך אינן תחזיות של מגדי עתידות או ספקולציות שנשענות על סרטי המדע הבדיוני אלא ממצאי חקר המדע בכבודו ובעצמו.   את הממצאים המרתקים אליהם תחשפו, שאולי אף יותירו אתכם פ

מדהים לפעמים לראות עד כמה מועטה מיומנות המשא-ומתן גם בקרב דמויות מרכזיות בעולם הפוליטי והעסקי. המלצה: לקרוא ולשמור מאת חיים שפירא משא-ומתן  הוא חלק יומיומי בחיינו. אנחנו מנהלים אותו עם בן/בת הזוג, עם הילדים, עם השותפים או המעסיקים, עם הבוסים ועם הכפופים, ובעצם עם מי לא. משא-ומתן הוא כמובן גם חלק מהותי מהתנהלותם של מדינות ושל גופים עסקיים. ודווקא על הרקע הזה מדהים לפעמים לראות עד כמה מועטה מיומנות המשא-ומתן גם בקרב דמויות מרכזיות בעולם הפוליטי והעסקי. מכאן אני רוצה לדלג למשחק שיוביל אותנו לשורה של רעיונות מ תורת המשחקים  המאוגדים תחת השם PARTS המציעים גישה מפוכחת למשא-ומתן בכלל ולעסקים בפרט. במשחק שלנו משתתפים 101 שחקנים וספונסר. אחד השחקנים, נקרא לו חמדני, מתמודד מול 100 שחקנים שלא נפרט את שמותיהם. ברשותו של חמדני 100 כרטיסים אדומים בעוד 100 השחקנים האחרים מחזיקים כל אחד בכרטיס לבן בודד. ספונסר המשחק מציע להעניק לחמדני 600 שקל עבור כל צמד שיכלול כרטיס לבן וכרטיס אדום. כדי להשיג את הצמדים הללו על חמדני לנהל משא-ומתן עם השחקנים האחרים ולקבל את הכרטיסים הלבנים שברשותם ואשר