ישראל תהפוך תוך עשור למעצמה כלכלית ופוליטית
האם גוש היורו יקרוס, האם הביקוש לנפט יעלה ומי תהיה המעצמה הבאה - ארה"ב, סין או אולי טורקיה ■ יש אנשים שמוכנים לשלם הרבה מאוד כדי לקבל תשובות לשאלות האלה ■ העתידן פרופ' דוד פסיג חושב שיש לו אותן ביד ■ מגחכים? זה בסדר, הוא כבר רגיל
נתחיל מהסוף: לפרופ' דוד פסיג, עתידן המתמחה בחיזוי טכנולוגי, חברתי וחינוכי, אין בעיה להודות שהוא פיספס, ולא אחת. "בוודאי שאנחנו מפספסים בתחזיות. אין לנו במדע מובהקויות גדולות יותר מ-70%-80%", הוא אומר.
פסיג מציג דוגמאות מהעבר: "בשנות ה-90 חקרתי את התפתחות האינטרנט, הטלפון הסלולרי, ה-GPS והאינטרנט האלחוטי. דיברנו על חדירת הטכנולוגיות האלה לשימושים ייעודיים, אבל לא צפינו את היקף החדירה שלהן. לא היה לנו מושג שבעשור הראשון של המאה ה-21 יהיו לכל אחד כמה טלפונים סלולריים ואינטרנט נייד".
פסיג הוא חבר סגל בכיר באוניברסיטת בר אילן, ומכהן כראש החוג לתארים גבוהים בתקשורת וטכנולוגיה של בית הספר לחינוך באוניברסיטה. הוא ייסד ועומד בראשה של מעבדת המולטימדיה והמציאות המדומה בבית הספר - המעבדה הראשונה בישראל שמטרתה מחקר ולימוד מציאות מדומה.
העבודה שלו לא פשוטה: פסיג מנסה לחזות את העתיד בנושאים הבוערים העומדים על הפרק, ובעיקר לצפות איפה תמצא את עצמה ישראל בעתיד הלא-רחוק. באחרונה ראה אור ספרו "צופן העתיד: מבחן העתיד של ישראל", ובשבוע הבא יגיע לחנויות ספרו החדש "2048".
אתה לא נתקל לעתים בתגובות לא נעימות - בציניות, בגיחוך?
"כל הזמן. אבל ככה זה בכל תחום חדש. צריך לפרוץ את הגישה הישראלית, שהיא טבעית בסך הכל. ישראל מדינה צעירה, אבל בעולם כבר מזמן חוקרים מגמות ואת הסבירויות של התרחשויות עתידיות".
מהם כלי העבודה של עתידן? יש לכם מידע מודיעיני שאינו חשוף לציבור?
"חקר העתיד הוא ענף של חקר מערכות. אנחנו מנסים להבין את ההיגיון באופן שבו מערכות מתפתחות. ברגע שאנחנו מזהים היגיון, אנו מכניסים אותו למודלים ונותנים לו תוקף כדי לזהות את השלב הבא בתהליך. אנו לא עובדים בעזרת ידע מודיעיני, אלא בעזרת 16 שיטות מחקר ומודלים שונים - מתמטיים, סטטיסטיים ואחרים".
מה הופך את העתידן למומחה בתחומים מגוונים - החל בבעיית הגרעין האיראני, וכלה במחירי הנדל"ן?
"זה מה שהישראלי מתקשה להבין. העתידנות היא רב-תחומית. כיום כלכלנים מתחילים להבין שכלכלה היא פסיכולוגיה. האקדמיה מתחילה להבין שאי אפשר לנתח מערכת רק מהצד הפיננסי, כי יש גם צדדים גיאוגרפיים או פוליטיים. המחקר שלנו הוא ניתוח מגמות מתחומים שונים. ההכשרה של חוקרי העתיד היא שונה לחלוטין מזו שמרבית האנשים מכירים".
כמה זמן קיים מקצוע העתידנות באקדמיה?
"80 שנה. דוקטורט בעתידנות קיים מאז שנות ה-60. כיום יש 16 איגודים מקצועיים ברחבי העולם של עתידנים אקדמיים. המקצוע הזה קיים בכל העולם, אפילו בטהרן יש אוניברסיטה שנותנת דוקטורט בתחום".
איך המודלים מתיישבים עם התיאוריה של נסים טאלב על הברבור השחור, שלפיה יש אירועים בעלי השפעה גדולה שאי אפשר לצפותם?
"כשאנחנו עושים תחזיות אנו מחלקים אותן לארבע קטגוריות: תחזיות בסבירות של 60%-70% ובסבירות של 40%-50%, תסריטים בלתי הגיוניים בסבירות של 20%-30%, וחקר עתידים רצויים - חקר הרצוי והאפשרי. כלומר, אנו מזהים מגמות וחוקרים אם הן רצויות לנו או לא. הברבור השחור מדבר על דברים שעשויים להתרחש בסבירות של 1%-2%. זה נכון שיש דברים שאי אפשר לחקור, אבל יש ספקטרום רחב של תחזיות שכן אפשר.
"המטרה שלנו היא לשפר תהליכים, לא לחזות את העתיד", מוסיף פסיג. "התפקיד שלי הוא לזהות מגמות במטרה לבוא להווה ולנסות לשפר אותן".
אז חיזוי העתיד אינו המטרה, אלא רק האמצעי?
"בדיוק כך".
וכך, אף שהתחזית לעתיד אינה המטרה, פסיג לא נמנע מלהציג תחזיות ברורות מאוד לגבי העתיד של כלכלת ישראל, ארה"ב ואפילו מחירי הנפט.
עשור הזהב הישראלי
בתחזיות שלך אתה מדבר על העשור השני של המאה ה-21 כעשור הזהב הכלכלי של ישראל. על מה זה מתבסס?
יש הרבה מאוד מודלים בעזרתם אנו מנסים לחזות את העתיד. הרי זו החוכמה, לא להגיד "אני חושב", אלא לנסות לתקף את זה באמצעות מודלים מסודרים. אני אתן דוגמא אחת למודל שמרבית הכלכלנים התעלמו ממנו ב-20-30 שנה האחרונות בספרות: קוראים לזה "הדיבידנד הדמוגראפי". מדינת ישראל כמדינה מערבית ומתועשת בנויה בצורה יוצאת דופן יחסית לשאר המדינות המערביות המתועשות. מה שמאפיין אותה הוא ש-45% מהאוכלוסייה שלה נמצאת בגילאים 0-25. מדובר בפלח אוכלוסייה שיעשה את הצריכה המאסיבית ביותר בחייו בגילאים 36-45. בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 הקבוצה הזו תיכנס לגיל הצריכה שלה - מה שיימשך למעלה מעשר שנים - ואז, הביקושים והצריכה יהיו כל כך מאסיביים, עד שהם יהפכו את העשור השני ככל הנראה לאחד העשורים המכוננים בכלכלה הישראלית.
איך לדעתך ישפיע המשבר החובות באירופה על כלכלות ברחבי העולם והאם הוא ישפיע גם על כלכלת ישראל?
קודם כל, הבעיה באירופה אינה כלכלית, היא הרבה יותר חמורה מזה - היא פוליטית. אתה לא יכול לנהל מדיניות כלכלית בלי שאתה מאחד הרבה מאוד אספקטים אחרים בקיום המדיני הלאומי. זה שמדינה אחת נכנסת לצרות ומדינות אחרות מתקשות לבוא לעזרתה זה משום שהן עדיין לא ביררו לחלוטין מהי זהותה של הקהילייה האירופית. אחד הצדדים של המשבר הוא כלכלי אבל זה יכול להתגלגל גם לצדדים אחרים – ביטחוניים ופוליטיים.
האם זה ישפיע גם על כלכלות אחרות?
כל דבר שקורה משפיע על כל העולם אבל השאלה היא אם זה קריטי, אם מדובר במסה קריטית שיכולה להשפיע על היסודות של תהליכים אחרים. לעניות דעתי, תהיה לכך השפעה מסוימת, אבל בכל הנוגע לישראל - לא תהיה זו השפעה מהותית.
מדברים על כך שגוש היורו עלול להתפרק, זה באמת עומד להתרחש?
יש סיכוי מסוים שזה יתרחש, זה היה בור מההתחלה. הם מנסים לעשות בעצם ניסוי היסטורי בלתי רגיל, ובניסוי הזה יהיו שלבים של משברים. כרגע אנו במצב של משבר, והשלב הזה מחדד את הסוגיות שצריך לטפל בהן - לא רק סוגיות מוניטאריות אלא בעיקר פוליטיות. מי אנחנו, מה אנחנו? האם אנו הולכים להיות ארה"ב - מאחדים הכל, את כל הרשויות, או שמאחדים רק את הצד הפיננסי? מי שחושב שניתן לאחד רק את הצד הפיננסי - לא מבין.
הזכרת מאבק עתידי בין ארה"ב לבין רוסיה. למה התכוונת?
רוסיה רוצה לחזור למשחק הגלובלי, למשחק של המעצמות. היא תעשה ככל יכולתה לחזור למה שהיתה - תנסה לכבוש בחזרה בדרכים מתוחכמות את מה שקראנו לו מזרח אירופה. אנו רואים את זה בגיאורגיה, בפולין ובמאבק של ארה"ב עם רוסיה בהצבת הטילים בכל מיני מקומות. רוסיה מנסה לחזור, וארה"ב לא יכולה להרשות את זה לעצמה. לכן, ארה"ב תבקש מאירופה לקחת חלק במאבק הזה, אבל האירופאים לא ששים לכך כי הם עדיין לא מגובשים. ארה"ב לא תרצה לסמוך על אירופה וכך המעמד החברתי והכלכלי שלה ירד. וכך אנו מתגלגלים אל עבר המשבר הבא בין ארה"ב לרוסיה, שכנראה יתרחש בסביבות שנת 2020.
רוסיה מנסה להתפשט, וארה"ב צריכה לתת לזה מענה. כרגע המענה שהיא רואה הוא לאגף את רוסיה בצד הדרומי והמזרחי שלה. כיום ארה"ב בונה כנראה את המעצמה הגדולה הבאה באזור שלנו - טורקיה. היא תעביר לה טכנולוגיות, עזרה פיננסית ומטרייה גיאופוליטית, על מנת לאגף את ההתפשטות של רוסיה שנעה לעבר מערב אירופה. רוסיה לא תמימה, היא מבינה את המהלכים הללו, ועל מנת להוריד את הלחץ שלה מדרום מזרח היא תנסה לחולל באזור שלנו מהומות על מנת שהמשאבים של ארה"ב ינועו גם לאזורנו. אין דרך יותר קלה לעורר פה מהומה מאשר להעביר נשק מפר איזון לסוריה ולחיזבאללה. צריך להבין שאיראן, סוריה וחיזבאללה הם בסך הכל קלפים קטנים במשחק הרבה יותר גדול, שאנחנו בדרך כלל לא שמים לב אליו. ובמשחק הזה אנו גם ניטול חלק, כנראה שבסביבות 2020.
זאת אומרת שכולם חוששים מהאיסלאם הקיצוני אבל בעצם אנחנו צריכים לפחד מרוסיה?
ארה"ב בונה את טורקיה במיוחד כדי לטפל גם באיסלאם הקיצוני. טורקיה מאז ומתמיד היתה המאזן באזור שלנו. היא תמיד שיחקה משחק מאוד מורכב עם מדינות העולם הערבי והמוסלמי. וזה כנראה התפקיד שלה - להכיל את איראן ואת מדינות ערב שעוטפות את מדינת ישראל, שאגב - מרביתן בהגדרה הן מדינות קורסות ובעשור הקרוב נראה את חלקן קורס כלכלית וחברתית ואולי אף פוליטית. ואז, המדינות האלו יבקשו את עזרת טורקיה. הבעיה המרכזית היא לא האיסלאם אלא ההתפשטות של המזרח לעבר המערב. וכרגע, בתקופה ההיסטורית שאנו נמצאים בה, רוסיה היא זו שמשחקת את התפקיד הזה.
רואי השחורות מדברים על כך שישראל צועדת לעבר הקץ. בתור מי שחוקר העתיד עשרות שנים קדימה, מה דעתך על כך? האם ישראל עומדת בפני סכנה קיומית?
לפי הניתוח של המגמות שמתפתחות כרגע, ההיפך הוא הנכון. מדינת ישראל הולכת ומתחזקת גם כלכלית וגם גיאופוליטית. צריך להבין מה מאיים על ישראל. זו הפעם השלישית בהיסטוריה שיש ממשל ישראלי-יהודי בארץ ישראל. צריך לנתח מדוע בפעמים הקודמות הוא נכשל וצריך לראות האם אנו חוזרים על אותם תנאים. תמיד מה שגרם לכך שהממשל היהודי-ישראלי ייכשל זה לא היה המאבקים שעטפו אותו במעגל הראשון אלא המאבקים עם אימפריות גדולות רחוקות. כרגע הניתוח הזה מראה שאין איום של אימפריות גדולות רחוקות, רק איום במעגל הראשון - אשר שיש למדינת ישראל את כל הכלים לטפל בו. האיום האיראני הוא ניצנים של איום במעגל רחוק של מעצמה. אבל גם לאיראן כרגע אין סיכויים לשרוד את המהלך של השנים הבאות כי היא יוצאת נגד המעצמה הגדולה בעולם - ארה"ב - וכאשר משקללים את מאזן הכוחות, רואים שאין לה סיכוי.
כשחוקרים את המודלים של העבר ושל היום, רואים שמדינת ישראל מתחזקת מאוד בארבעים-חמישים השנים הקרובות - עם נטייה למהלכים גיאו-פוליטיים חשובים והתחזקות כלכלית. המעמד של ישראל באזור רק מתחזק.
הסברת קודם שלאיראן אין סיכוי מול המעצמה הגדולה בעולם, ארה"ב. עד מתי היא תישאר המעצמה המובילה בעולם, והאם אין מעצמות מתפתחות שמאיימות על מעמדה, כמו סין למשל?
ארה"ב משחקת תפקיד חשוב מאוד בזירה הבינלאומית. למעצמות-על יש תוחלת חיים - בימים קדומים זה נע אפילו עד אלף שנה, בתקופה המודרנית מדובר בכ-300 שנה. ארה"ב הפכה למעצמת על רק אחרי מלחמת העולם השנייה, היא עדיין מאוד צעירה. מי שחושב שהיא קורסת - לא קורא נכון את המפה, לא קורא נכון את היתרונות שלה. צריך להבין, אף פעם לא היתה מעצמת על עם כל כך הרבה יתרונות כמו שיש לארה"ב.
לגבי סין, קודם כל היא לא נמצאת כרגע במגמת התפשטות גיאוגרפית כמו רוסיה, אלא במגמת התחזקות כלכלית. אבל מעבר לכך, יש לה בעיות גדולות. כשמנתחים את היתרונות והחסרונות שלה - היא בנויה כל כך לא נכון מבחינה כלכלית ופוליטית, שמרבית המומחים טוענים שזה רק עניין של זמן עד שיהיה שם משבר גדול מאוד, ואנו מעריכים שזה יקרה בעשור השני של המאה ה-21.
לפני שנים חזית את המשבר הכלכלי של ארה"ב ב-2008, ואכן זה התרחש. בינתיים אנחנו כבר ב-2010 ועדיין לא ברור היכן היא עומדת. אולי תוכל אתה לומר, לאן פניה של הכלכלה הגדולה בעולם?
ההערכה שלנו היא שארה"ב תהיה במשבר במשך עשור שלם. בסביבות השנים 2011-2012 ארה"ב תתחזק, אפילו תחזור לעצמה, אבל אחר כך המודלים מצביעים על קריסה גדולה - אפילו גדולה מזו של 2008 - שתימשך ככל הנראה עד לקראת שנת 2020.
עד כדי כך? קריסה גדולה מזו של 2008 – זה נשמע מפחיד. להתייחס לזה כאל אזהרה?
בהחלט. צריך להיזהר. מאוד להיזהר.
אבל למה זה קורה?
זה קורה בגלל הרבה מאוד סיבות. אחת הסיבות היא שאנחנו עדיין מתנהלים בעזרת פרדיגמות כלכליות שהתפתחו לאחר המשבר הגדול של שנות העשרים של המאה הקודמת, והן כבר לא נכונות לכלכלה המודרנית הגלובלית. הן מודדות דברים לא נכון ומפרשות באופן שגוי את המסחר ואת האופן שבו העולם עובד.
אם היית צריך לבחור בורסה להשקיע בה, איפה בעולם היית משקיע?
בישראל. ללא ספק. המגמות בישראל לאורך עשר השנים הקרובות הן מאוד ברורות - ומצביעות על צמיחה חזקה.
בתחזיות שלך בשנים האחרונות דיברת על כך שמחירי הנדל"ן בארץ יעלו משמעותית בתחילת העשור השני של המאה ה-21. בשנתיים-שלוש האחרונות כבר נרשמה עליית מחירים חדה. האם זו העלייה שהתכוונת אליה או שעוד לא ראינו כלום?
עוד לא ראינו כלום. אנשים לא מבינים ש-45% מהאוכלוסייה הישראלית מתחת לגיל 25 - זה נתון שאין כמוהו בעולם המערבי והמתועש. זה אומר שקרוב לחצי מהאוכלוסייה יתחתנו בקרוב, יביאו ילדים - כלומר, הם יצטרכו דיור. ואין מספיק התחלות הבנייה. מה שיש כיום הוא חלק מזערי ממה שהחברה הישראלית דורשת. לכן בהכרח המחירים ילכו ויגדלו, עד לרמה שהיום קשה לנו לדמיין אותה.
כושר התחרות של המשק הישראלי תלוי במידה רבה ברמת החינוך בישראל. כיום רמת ההישגים של תלמידי תיכון בישראל נמוכה משמעותית מזו של תלמידי מדינות ה-OECD. איך הדבר צפוי להשפיע לדעתך על הכלכלה בארץ?
אנו צועקים את זה כבר הרבה זמן. לפי כל המדדים, החינוך הוא הדבר החשוב ביותר. אין בכך ספק. והבעיה היא לא רק משאבים. אנשים חושבים שאם תשפוך כסף, זה מספיק. אבל זה לא נכון. אנחנו צריכים להיות פתוחים לרעיונות חדשים, לשיטות לימוד. אנחנו צריכים לעשות דברים בלתי רגילים, כי הרגיל פשוט לא מספיק.
יש לנו בעיה בהתנהלות של המערכת, לא בעיה של כסף. בחינוך יש פה לא פחות השקעה מאשר ב-OECD. יש לנו בעיה בהתנהגות שלנו, בפקידות שלנו. תהליכי קבלת ההחלטות כאן אינם נכונים ואינם שקופים. אין לנו מסורת של ניהול שקוף ובריא, ואנחנו נשלם על זה את המחיר. אנחנו אומרים את זה כבר 20-30 שנה. והנה, זה כבר בא לידי ביטוי - יש פה אוכלוסיות גדולות ואיכותיות, שאינן בתהליך הייצור, וזה חבל מאוד.
אני שמח שהצטרפנו ל-OECD, זה הכלי שמייצר את המנוף לפתיחות יותר גדולה ולניהול יותר טוב. אנו חושפים את עצמנו למדדים בינלאומיים. אין יותר טוב מזה כדי לפתוח את ההתנהלות הקלוקלת שיש אצלנו.
אם כבר הזכרת פערים חברתיים, הייתי רוצה לשמוע את דעתך על סוגיה שמסעירה את עולם התקשורת בתקופה האחרונה - שכר הבכירים. האם אתה רואה את זה כמחלה חברתית?
כן. אבל המחלה היא לא שלהם, אלא שלנו. מה זה שכר הבכירים? אנשים לא מבינים. במשך עשרות השנים האחרונות היו בכירים שהתגלו כאילו כקוסמים, שמביאים רווחים גדולים בזמן קצר. ומי תיגמל אותם? אני ואת. בעלי המניות. בלי שאנו מודעים לכך. חיפשנו את הקוסמים והיינו מוכנים לתגמל אותם. אבל האמת היא שאין קוסמים. והם ניצלו אותנו, הם ניצלו את התמימות שלנו ואת החלום שלנו להתעשר מהר. אז אנחנו צריכים להתעורר ולהגיד שאנחנו לא רוצים רווחים מידי רבעון, אנחנו רוצים קיימות. אנחנו רוצים איזונים. אנחנו צריכים להגיד בקול: "לא רוצים לשלם לכם!". אם לא נגיד את זה, אנחנו נסבול. אנחנו מפתחים לעצמנו חלומות שיש אנשים-קוסמים שמסוגלים לתת לנו תשואות גבוהות בטווחים כל כך קצרים. אבל זה לא קיים במציאות. האנשים האלה הם לא כל כך גאונים.
בתחזיות שלך לגבי הנפט ציינת שמחיר הנפט יעבור את רף ה-200 דולר. ראינו את המחיר הנפט מאמיר כמעט ל-150 דולר לחבית ואז מתרסק למתחת ל-40 דולר לחבית. איך אתה רואה את התנהגות מחיר הנפט בעשור הקרוב? ובכלל, את התנהגות מחירי הסחורות?
כשהעולם נכנס למשברים כלכליים, בדרך כלל מחירי הסחורות עולים. מה שקרה לזהב הוא לא ייאמן. כבר לפני עשר שנים כשהזהב היה ב-100 דולר אמרתי לאנשים: כשהעולם במשבר - זה המקום ללכת אליו. אותו הדבר לגבי הנפט. המחיר שלו כרגע לא ריאלי. כשאתה עושה חשבון מה היה מחירו בשנות השבעים ועושה התאמה לאינפלציה - הנפט עדיין זול. תוצרי הלוואי שלו, השינוע שלו, זה מאוד יקר. אין סיבה שהנפט יישאר במחיר הזה. יש סיכוי גדול מאוד שכאשר תהיה דרישה גדולה לנפט - ולכיוון הזה אנחנו הולכים - המחיר יעלה. קיימות אלטרנטיבות לנפט, אבל למין האנושי לא יהיה את הזמן להפיץ אותן. יהיה פער של עשרות שנים. לכן, מ-2020 ועד 2050 הנפט יהיה יקר מאוד עד שהטכנולוגיות החלופיות יכנסו לפעולה. במחצית השנייה של המאה ה-21 זה כבר יהיה משחק אחר לחלוטין, עם טכנולוגיות חדשות, וזה לא מה שאנשים חושבים - לא מדובר באנרגיה הירוקה שמדברים עליה היום, היא לא תוכל לענות על הצורך של המין האנושי. אנחנו מדברים על טכנולוגיות אחרות, בעיקר של שידור אנרגיה מהחלל. אין לנו ברירה. הדרך הזולה והנקייה לייצר כמות גדולה של אנרגיה ולשנע אותה לכל העולם במהירות היא רק על ידי הצבת פאנלים סולאריים גדולים מאוד מחוץ לאטמוספרה שישדרו במיקרו-גל אנרגיה בחזרה לתחנות קליטה בארץ. את זה רק מדינות יכולות לעשות, והן עושות את זה בדרך כלל כשיש מלחמות.
אם אנחנו כבר עוסקים באנרגיה, דיברת בעבר על התלות של המין האנושי במשאבי הטבע ועל הסיכונים הכרוכים בכך. יש סיבה לדאגה?
תראי, משאבי הטבע שאנו משתמשים בהם היום הם אזילים, אבל יש לנו כל כך הרבה משאבי טבע שאנחנו לא יודעים שהם קיימים ואפילו לא יודעים איך אפשר להשתמש בהם. וזה מה שהמין האנושי עשה מאז ומתמיד - זיהה משאב, ניצל אותו, התחילו בעיות ואז הוא חיפש משאב חדש. וכך התגלגל המין האנושי אלפי שנים, וזה לא הסתיים עדיין. אנחנו רק בתחילת הדרך. המין האנושי הוא יצור מאוד צעיר באבולוציה. כל אלה שאומרים שאנחנו יכולים להרוס את העולם הזה - מתנשאים על הטבע. לא כל כך קל להרוס עולם כמו שלא כל כך קל לבנות עולם. לטבע יש דרכים רבות לאזן תהליכים שמתפתחים בתוכו.
אז ההתחממות הגלובלית היא לא באשמתנו?
חלק מזה זה אנחנו, אבל זה לא באשמתנו. אנחנו תורמים לזה אבל להגיד שזה בגללנו, זה לא נכון. זו גישה מאוד ילדותית. זה כמו ילד שבוכה כי הוא חושב שקרה להורים שלו משהו בגללו. זה פשוט ילדותי ולא נכון לראות את הדברים כך. אנחנו מזהים את זה במחקר, יש התחממות והתקררות של כדור הארץ כבר מיליוני שנים. אנחנו כרגע תורמים לזה, אבל זה לא יישאר לעד. לפי המחזורים, ההתחממות הזו אמורה להסתיים תוך מאתיים שנה.
ומה נראה לך גרוע יותר – התחממות או התקררות?
אז אני אגיד לך - התקררות זה הרבה יותר חמור. למין האנושי, לחיות, לטבע, להכל. מההתחממות לא צריך להיות מודאגים.
אם ניקח את חזון המכונית החשמלית של שי אגסי - אתה יכול לראות את חזון הזה מתממש בישראל ובעולם בשנים הקרובות?
אני מקווה. אני חושש שאנחנו לא מספיק מבינים את הדרישה לסוג כזה של טכנולוגיות. המין האנושי זקוק לטכנולוגיות האלה, הרבה מעבר למה שאנו מדמיינים כיום. אנחנו צריכים לתפור את זה נכון פוליטית, כלכלית ועסקית. אבל ברגע שיהיה מודל נכון - ההתפשטות תהיה כמו אש, וההטמעה של זה תהיה הרבה יותר מהירה ממה שאנשים חושבים. אם תהיה מוכנות למין האנושי לקלוט את הטכנולוגיות האלו ולא תהיה מספיק אספקה, זה יהיה יותר חמור מאשר אם קצב ההתפתחות יהיה איטי. למה? כי האכזבה תהיה מרה והיא תעכב תהליכים חשובים הרבה יותר בהמשך.
אחד הדברים שמופיעים בתחזיות שלך הוא התפתחות הטכנולוגיה עד לרמה שאנשים לא יצטרכו לדבר זה עם זה, אלא יעבירו אינפורמציה מאחד לשני באמצעות מעין טלפתיה.
טוב, זה לא יקרה בשנים הקרובות. הטכנולוגיות אומנם כבר קיימות היום אבל בשלב בוסר. היום אנו מכירים כבר טכנולוגיות שאתה יכול להניע עכבר על מחשב רק בעזרת המחשבה. זו התחלה של דברים הרבה יותר גדולים. המין האנושי הוא איש תקשורת. עד עכשיו היינו מודעים רק לשני פנים של תקשורת - האוראלי והוויזואלי. אבל זה פרימיטיבי מאוד, אנחנו מסוגלים להרבה יותר מזה, ואנחנו מפתחים את הטכנולוגיות לאט לאט - חלקן יקחו מאות שנים אבל זה הכיוון. שלא יהיה ספק, המין האנושי לא יסתפק בתקשורת המילולית הזו, שהיא מאוד פרימיטיבית. אני אומר מילה ואני לא יודעת מה את מבינה, מה את חושבת. הבנת הנראה, הנשמע והנקרא היא דבר כל כך לקוי בשלב הזה של ההתפתחות שלנו. אנו שואפים כל הזמן לפתח דרכים חדשות ולבקע את הלקויות הללו.
אז יום אחד נוכל לשדר מיילים ישירות למוחם של אחרים? אפשר להיפרד מתיבת הדוא"ל?
טוב, זה לא יקרה בעשרים-שלושים השנה הקרובות. אבל בסופו של דבר כן. במחצית השנייה של המאה ה-21 הטכנולוגיה תהיה קיימת אבל לא להמון, ישתמשו בזה לצרכים מסוימים בפרויקטים מסוימים. ההמון עדיין פוחד מהיכולות האלו ולא מבין את העוצמות שלהן. יקח עוד הרבה זמן של התפתחות באבולוציה עד שנבשיל להכיר בעוצמה הזו וכיצד להשתמש בה.
מקור:
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100518_1169400
נתחיל מהסוף: לפרופ' דוד פסיג, עתידן המתמחה בחיזוי טכנולוגי, חברתי וחינוכי, אין בעיה להודות שהוא פיספס, ולא אחת. "בוודאי שאנחנו מפספסים בתחזיות. אין לנו במדע מובהקויות גדולות יותר מ-70%-80%", הוא אומר.
פסיג מציג דוגמאות מהעבר: "בשנות ה-90 חקרתי את התפתחות האינטרנט, הטלפון הסלולרי, ה-GPS והאינטרנט האלחוטי. דיברנו על חדירת הטכנולוגיות האלה לשימושים ייעודיים, אבל לא צפינו את היקף החדירה שלהן. לא היה לנו מושג שבעשור הראשון של המאה ה-21 יהיו לכל אחד כמה טלפונים סלולריים ואינטרנט נייד".
פסיג הוא חבר סגל בכיר באוניברסיטת בר אילן, ומכהן כראש החוג לתארים גבוהים בתקשורת וטכנולוגיה של בית הספר לחינוך באוניברסיטה. הוא ייסד ועומד בראשה של מעבדת המולטימדיה והמציאות המדומה בבית הספר - המעבדה הראשונה בישראל שמטרתה מחקר ולימוד מציאות מדומה.
העבודה שלו לא פשוטה: פסיג מנסה לחזות את העתיד בנושאים הבוערים העומדים על הפרק, ובעיקר לצפות איפה תמצא את עצמה ישראל בעתיד הלא-רחוק. באחרונה ראה אור ספרו "צופן העתיד: מבחן העתיד של ישראל", ובשבוע הבא יגיע לחנויות ספרו החדש "2048".
אתה לא נתקל לעתים בתגובות לא נעימות - בציניות, בגיחוך?
"כל הזמן. אבל ככה זה בכל תחום חדש. צריך לפרוץ את הגישה הישראלית, שהיא טבעית בסך הכל. ישראל מדינה צעירה, אבל בעולם כבר מזמן חוקרים מגמות ואת הסבירויות של התרחשויות עתידיות".
מהם כלי העבודה של עתידן? יש לכם מידע מודיעיני שאינו חשוף לציבור?
"חקר העתיד הוא ענף של חקר מערכות. אנחנו מנסים להבין את ההיגיון באופן שבו מערכות מתפתחות. ברגע שאנחנו מזהים היגיון, אנו מכניסים אותו למודלים ונותנים לו תוקף כדי לזהות את השלב הבא בתהליך. אנו לא עובדים בעזרת ידע מודיעיני, אלא בעזרת 16 שיטות מחקר ומודלים שונים - מתמטיים, סטטיסטיים ואחרים".
מה הופך את העתידן למומחה בתחומים מגוונים - החל בבעיית הגרעין האיראני, וכלה במחירי הנדל"ן?
"זה מה שהישראלי מתקשה להבין. העתידנות היא רב-תחומית. כיום כלכלנים מתחילים להבין שכלכלה היא פסיכולוגיה. האקדמיה מתחילה להבין שאי אפשר לנתח מערכת רק מהצד הפיננסי, כי יש גם צדדים גיאוגרפיים או פוליטיים. המחקר שלנו הוא ניתוח מגמות מתחומים שונים. ההכשרה של חוקרי העתיד היא שונה לחלוטין מזו שמרבית האנשים מכירים".
כמה זמן קיים מקצוע העתידנות באקדמיה?
"80 שנה. דוקטורט בעתידנות קיים מאז שנות ה-60. כיום יש 16 איגודים מקצועיים ברחבי העולם של עתידנים אקדמיים. המקצוע הזה קיים בכל העולם, אפילו בטהרן יש אוניברסיטה שנותנת דוקטורט בתחום".
איך המודלים מתיישבים עם התיאוריה של נסים טאלב על הברבור השחור, שלפיה יש אירועים בעלי השפעה גדולה שאי אפשר לצפותם?
"כשאנחנו עושים תחזיות אנו מחלקים אותן לארבע קטגוריות: תחזיות בסבירות של 60%-70% ובסבירות של 40%-50%, תסריטים בלתי הגיוניים בסבירות של 20%-30%, וחקר עתידים רצויים - חקר הרצוי והאפשרי. כלומר, אנו מזהים מגמות וחוקרים אם הן רצויות לנו או לא. הברבור השחור מדבר על דברים שעשויים להתרחש בסבירות של 1%-2%. זה נכון שיש דברים שאי אפשר לחקור, אבל יש ספקטרום רחב של תחזיות שכן אפשר.
"המטרה שלנו היא לשפר תהליכים, לא לחזות את העתיד", מוסיף פסיג. "התפקיד שלי הוא לזהות מגמות במטרה לבוא להווה ולנסות לשפר אותן".
אז חיזוי העתיד אינו המטרה, אלא רק האמצעי?
"בדיוק כך".
וכך, אף שהתחזית לעתיד אינה המטרה, פסיג לא נמנע מלהציג תחזיות ברורות מאוד לגבי העתיד של כלכלת ישראל, ארה"ב ואפילו מחירי הנפט.
עשור הזהב הישראלי
בתחזיות שלך אתה מדבר על העשור השני של המאה ה-21 כעשור הזהב הכלכלי של ישראל. על מה זה מתבסס?
יש הרבה מאוד מודלים בעזרתם אנו מנסים לחזות את העתיד. הרי זו החוכמה, לא להגיד "אני חושב", אלא לנסות לתקף את זה באמצעות מודלים מסודרים. אני אתן דוגמא אחת למודל שמרבית הכלכלנים התעלמו ממנו ב-20-30 שנה האחרונות בספרות: קוראים לזה "הדיבידנד הדמוגראפי". מדינת ישראל כמדינה מערבית ומתועשת בנויה בצורה יוצאת דופן יחסית לשאר המדינות המערביות המתועשות. מה שמאפיין אותה הוא ש-45% מהאוכלוסייה שלה נמצאת בגילאים 0-25. מדובר בפלח אוכלוסייה שיעשה את הצריכה המאסיבית ביותר בחייו בגילאים 36-45. בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 הקבוצה הזו תיכנס לגיל הצריכה שלה - מה שיימשך למעלה מעשר שנים - ואז, הביקושים והצריכה יהיו כל כך מאסיביים, עד שהם יהפכו את העשור השני ככל הנראה לאחד העשורים המכוננים בכלכלה הישראלית.
איך לדעתך ישפיע המשבר החובות באירופה על כלכלות ברחבי העולם והאם הוא ישפיע גם על כלכלת ישראל?
קודם כל, הבעיה באירופה אינה כלכלית, היא הרבה יותר חמורה מזה - היא פוליטית. אתה לא יכול לנהל מדיניות כלכלית בלי שאתה מאחד הרבה מאוד אספקטים אחרים בקיום המדיני הלאומי. זה שמדינה אחת נכנסת לצרות ומדינות אחרות מתקשות לבוא לעזרתה זה משום שהן עדיין לא ביררו לחלוטין מהי זהותה של הקהילייה האירופית. אחד הצדדים של המשבר הוא כלכלי אבל זה יכול להתגלגל גם לצדדים אחרים – ביטחוניים ופוליטיים.
האם זה ישפיע גם על כלכלות אחרות?
כל דבר שקורה משפיע על כל העולם אבל השאלה היא אם זה קריטי, אם מדובר במסה קריטית שיכולה להשפיע על היסודות של תהליכים אחרים. לעניות דעתי, תהיה לכך השפעה מסוימת, אבל בכל הנוגע לישראל - לא תהיה זו השפעה מהותית.
מדברים על כך שגוש היורו עלול להתפרק, זה באמת עומד להתרחש?
יש סיכוי מסוים שזה יתרחש, זה היה בור מההתחלה. הם מנסים לעשות בעצם ניסוי היסטורי בלתי רגיל, ובניסוי הזה יהיו שלבים של משברים. כרגע אנו במצב של משבר, והשלב הזה מחדד את הסוגיות שצריך לטפל בהן - לא רק סוגיות מוניטאריות אלא בעיקר פוליטיות. מי אנחנו, מה אנחנו? האם אנו הולכים להיות ארה"ב - מאחדים הכל, את כל הרשויות, או שמאחדים רק את הצד הפיננסי? מי שחושב שניתן לאחד רק את הצד הפיננסי - לא מבין.
הזכרת מאבק עתידי בין ארה"ב לבין רוסיה. למה התכוונת?
רוסיה רוצה לחזור למשחק הגלובלי, למשחק של המעצמות. היא תעשה ככל יכולתה לחזור למה שהיתה - תנסה לכבוש בחזרה בדרכים מתוחכמות את מה שקראנו לו מזרח אירופה. אנו רואים את זה בגיאורגיה, בפולין ובמאבק של ארה"ב עם רוסיה בהצבת הטילים בכל מיני מקומות. רוסיה מנסה לחזור, וארה"ב לא יכולה להרשות את זה לעצמה. לכן, ארה"ב תבקש מאירופה לקחת חלק במאבק הזה, אבל האירופאים לא ששים לכך כי הם עדיין לא מגובשים. ארה"ב לא תרצה לסמוך על אירופה וכך המעמד החברתי והכלכלי שלה ירד. וכך אנו מתגלגלים אל עבר המשבר הבא בין ארה"ב לרוסיה, שכנראה יתרחש בסביבות שנת 2020.
רוסיה מנסה להתפשט, וארה"ב צריכה לתת לזה מענה. כרגע המענה שהיא רואה הוא לאגף את רוסיה בצד הדרומי והמזרחי שלה. כיום ארה"ב בונה כנראה את המעצמה הגדולה הבאה באזור שלנו - טורקיה. היא תעביר לה טכנולוגיות, עזרה פיננסית ומטרייה גיאופוליטית, על מנת לאגף את ההתפשטות של רוסיה שנעה לעבר מערב אירופה. רוסיה לא תמימה, היא מבינה את המהלכים הללו, ועל מנת להוריד את הלחץ שלה מדרום מזרח היא תנסה לחולל באזור שלנו מהומות על מנת שהמשאבים של ארה"ב ינועו גם לאזורנו. אין דרך יותר קלה לעורר פה מהומה מאשר להעביר נשק מפר איזון לסוריה ולחיזבאללה. צריך להבין שאיראן, סוריה וחיזבאללה הם בסך הכל קלפים קטנים במשחק הרבה יותר גדול, שאנחנו בדרך כלל לא שמים לב אליו. ובמשחק הזה אנו גם ניטול חלק, כנראה שבסביבות 2020.
זאת אומרת שכולם חוששים מהאיסלאם הקיצוני אבל בעצם אנחנו צריכים לפחד מרוסיה?
ארה"ב בונה את טורקיה במיוחד כדי לטפל גם באיסלאם הקיצוני. טורקיה מאז ומתמיד היתה המאזן באזור שלנו. היא תמיד שיחקה משחק מאוד מורכב עם מדינות העולם הערבי והמוסלמי. וזה כנראה התפקיד שלה - להכיל את איראן ואת מדינות ערב שעוטפות את מדינת ישראל, שאגב - מרביתן בהגדרה הן מדינות קורסות ובעשור הקרוב נראה את חלקן קורס כלכלית וחברתית ואולי אף פוליטית. ואז, המדינות האלו יבקשו את עזרת טורקיה. הבעיה המרכזית היא לא האיסלאם אלא ההתפשטות של המזרח לעבר המערב. וכרגע, בתקופה ההיסטורית שאנו נמצאים בה, רוסיה היא זו שמשחקת את התפקיד הזה.
רואי השחורות מדברים על כך שישראל צועדת לעבר הקץ. בתור מי שחוקר העתיד עשרות שנים קדימה, מה דעתך על כך? האם ישראל עומדת בפני סכנה קיומית?
לפי הניתוח של המגמות שמתפתחות כרגע, ההיפך הוא הנכון. מדינת ישראל הולכת ומתחזקת גם כלכלית וגם גיאופוליטית. צריך להבין מה מאיים על ישראל. זו הפעם השלישית בהיסטוריה שיש ממשל ישראלי-יהודי בארץ ישראל. צריך לנתח מדוע בפעמים הקודמות הוא נכשל וצריך לראות האם אנו חוזרים על אותם תנאים. תמיד מה שגרם לכך שהממשל היהודי-ישראלי ייכשל זה לא היה המאבקים שעטפו אותו במעגל הראשון אלא המאבקים עם אימפריות גדולות רחוקות. כרגע הניתוח הזה מראה שאין איום של אימפריות גדולות רחוקות, רק איום במעגל הראשון - אשר שיש למדינת ישראל את כל הכלים לטפל בו. האיום האיראני הוא ניצנים של איום במעגל רחוק של מעצמה. אבל גם לאיראן כרגע אין סיכויים לשרוד את המהלך של השנים הבאות כי היא יוצאת נגד המעצמה הגדולה בעולם - ארה"ב - וכאשר משקללים את מאזן הכוחות, רואים שאין לה סיכוי.
כשחוקרים את המודלים של העבר ושל היום, רואים שמדינת ישראל מתחזקת מאוד בארבעים-חמישים השנים הקרובות - עם נטייה למהלכים גיאו-פוליטיים חשובים והתחזקות כלכלית. המעמד של ישראל באזור רק מתחזק.
הסברת קודם שלאיראן אין סיכוי מול המעצמה הגדולה בעולם, ארה"ב. עד מתי היא תישאר המעצמה המובילה בעולם, והאם אין מעצמות מתפתחות שמאיימות על מעמדה, כמו סין למשל?
ארה"ב משחקת תפקיד חשוב מאוד בזירה הבינלאומית. למעצמות-על יש תוחלת חיים - בימים קדומים זה נע אפילו עד אלף שנה, בתקופה המודרנית מדובר בכ-300 שנה. ארה"ב הפכה למעצמת על רק אחרי מלחמת העולם השנייה, היא עדיין מאוד צעירה. מי שחושב שהיא קורסת - לא קורא נכון את המפה, לא קורא נכון את היתרונות שלה. צריך להבין, אף פעם לא היתה מעצמת על עם כל כך הרבה יתרונות כמו שיש לארה"ב.
לגבי סין, קודם כל היא לא נמצאת כרגע במגמת התפשטות גיאוגרפית כמו רוסיה, אלא במגמת התחזקות כלכלית. אבל מעבר לכך, יש לה בעיות גדולות. כשמנתחים את היתרונות והחסרונות שלה - היא בנויה כל כך לא נכון מבחינה כלכלית ופוליטית, שמרבית המומחים טוענים שזה רק עניין של זמן עד שיהיה שם משבר גדול מאוד, ואנו מעריכים שזה יקרה בעשור השני של המאה ה-21.
לפני שנים חזית את המשבר הכלכלי של ארה"ב ב-2008, ואכן זה התרחש. בינתיים אנחנו כבר ב-2010 ועדיין לא ברור היכן היא עומדת. אולי תוכל אתה לומר, לאן פניה של הכלכלה הגדולה בעולם?
ההערכה שלנו היא שארה"ב תהיה במשבר במשך עשור שלם. בסביבות השנים 2011-2012 ארה"ב תתחזק, אפילו תחזור לעצמה, אבל אחר כך המודלים מצביעים על קריסה גדולה - אפילו גדולה מזו של 2008 - שתימשך ככל הנראה עד לקראת שנת 2020.
עד כדי כך? קריסה גדולה מזו של 2008 – זה נשמע מפחיד. להתייחס לזה כאל אזהרה?
בהחלט. צריך להיזהר. מאוד להיזהר.
אבל למה זה קורה?
זה קורה בגלל הרבה מאוד סיבות. אחת הסיבות היא שאנחנו עדיין מתנהלים בעזרת פרדיגמות כלכליות שהתפתחו לאחר המשבר הגדול של שנות העשרים של המאה הקודמת, והן כבר לא נכונות לכלכלה המודרנית הגלובלית. הן מודדות דברים לא נכון ומפרשות באופן שגוי את המסחר ואת האופן שבו העולם עובד.
אם היית צריך לבחור בורסה להשקיע בה, איפה בעולם היית משקיע?
בישראל. ללא ספק. המגמות בישראל לאורך עשר השנים הקרובות הן מאוד ברורות - ומצביעות על צמיחה חזקה.
בתחזיות שלך בשנים האחרונות דיברת על כך שמחירי הנדל"ן בארץ יעלו משמעותית בתחילת העשור השני של המאה ה-21. בשנתיים-שלוש האחרונות כבר נרשמה עליית מחירים חדה. האם זו העלייה שהתכוונת אליה או שעוד לא ראינו כלום?
עוד לא ראינו כלום. אנשים לא מבינים ש-45% מהאוכלוסייה הישראלית מתחת לגיל 25 - זה נתון שאין כמוהו בעולם המערבי והמתועש. זה אומר שקרוב לחצי מהאוכלוסייה יתחתנו בקרוב, יביאו ילדים - כלומר, הם יצטרכו דיור. ואין מספיק התחלות הבנייה. מה שיש כיום הוא חלק מזערי ממה שהחברה הישראלית דורשת. לכן בהכרח המחירים ילכו ויגדלו, עד לרמה שהיום קשה לנו לדמיין אותה.
כושר התחרות של המשק הישראלי תלוי במידה רבה ברמת החינוך בישראל. כיום רמת ההישגים של תלמידי תיכון בישראל נמוכה משמעותית מזו של תלמידי מדינות ה-OECD. איך הדבר צפוי להשפיע לדעתך על הכלכלה בארץ?
אנו צועקים את זה כבר הרבה זמן. לפי כל המדדים, החינוך הוא הדבר החשוב ביותר. אין בכך ספק. והבעיה היא לא רק משאבים. אנשים חושבים שאם תשפוך כסף, זה מספיק. אבל זה לא נכון. אנחנו צריכים להיות פתוחים לרעיונות חדשים, לשיטות לימוד. אנחנו צריכים לעשות דברים בלתי רגילים, כי הרגיל פשוט לא מספיק.
יש לנו בעיה בהתנהלות של המערכת, לא בעיה של כסף. בחינוך יש פה לא פחות השקעה מאשר ב-OECD. יש לנו בעיה בהתנהגות שלנו, בפקידות שלנו. תהליכי קבלת ההחלטות כאן אינם נכונים ואינם שקופים. אין לנו מסורת של ניהול שקוף ובריא, ואנחנו נשלם על זה את המחיר. אנחנו אומרים את זה כבר 20-30 שנה. והנה, זה כבר בא לידי ביטוי - יש פה אוכלוסיות גדולות ואיכותיות, שאינן בתהליך הייצור, וזה חבל מאוד.
אני שמח שהצטרפנו ל-OECD, זה הכלי שמייצר את המנוף לפתיחות יותר גדולה ולניהול יותר טוב. אנו חושפים את עצמנו למדדים בינלאומיים. אין יותר טוב מזה כדי לפתוח את ההתנהלות הקלוקלת שיש אצלנו.
אם כבר הזכרת פערים חברתיים, הייתי רוצה לשמוע את דעתך על סוגיה שמסעירה את עולם התקשורת בתקופה האחרונה - שכר הבכירים. האם אתה רואה את זה כמחלה חברתית?
כן. אבל המחלה היא לא שלהם, אלא שלנו. מה זה שכר הבכירים? אנשים לא מבינים. במשך עשרות השנים האחרונות היו בכירים שהתגלו כאילו כקוסמים, שמביאים רווחים גדולים בזמן קצר. ומי תיגמל אותם? אני ואת. בעלי המניות. בלי שאנו מודעים לכך. חיפשנו את הקוסמים והיינו מוכנים לתגמל אותם. אבל האמת היא שאין קוסמים. והם ניצלו אותנו, הם ניצלו את התמימות שלנו ואת החלום שלנו להתעשר מהר. אז אנחנו צריכים להתעורר ולהגיד שאנחנו לא רוצים רווחים מידי רבעון, אנחנו רוצים קיימות. אנחנו רוצים איזונים. אנחנו צריכים להגיד בקול: "לא רוצים לשלם לכם!". אם לא נגיד את זה, אנחנו נסבול. אנחנו מפתחים לעצמנו חלומות שיש אנשים-קוסמים שמסוגלים לתת לנו תשואות גבוהות בטווחים כל כך קצרים. אבל זה לא קיים במציאות. האנשים האלה הם לא כל כך גאונים.
בתחזיות שלך לגבי הנפט ציינת שמחיר הנפט יעבור את רף ה-200 דולר. ראינו את המחיר הנפט מאמיר כמעט ל-150 דולר לחבית ואז מתרסק למתחת ל-40 דולר לחבית. איך אתה רואה את התנהגות מחיר הנפט בעשור הקרוב? ובכלל, את התנהגות מחירי הסחורות?
כשהעולם נכנס למשברים כלכליים, בדרך כלל מחירי הסחורות עולים. מה שקרה לזהב הוא לא ייאמן. כבר לפני עשר שנים כשהזהב היה ב-100 דולר אמרתי לאנשים: כשהעולם במשבר - זה המקום ללכת אליו. אותו הדבר לגבי הנפט. המחיר שלו כרגע לא ריאלי. כשאתה עושה חשבון מה היה מחירו בשנות השבעים ועושה התאמה לאינפלציה - הנפט עדיין זול. תוצרי הלוואי שלו, השינוע שלו, זה מאוד יקר. אין סיבה שהנפט יישאר במחיר הזה. יש סיכוי גדול מאוד שכאשר תהיה דרישה גדולה לנפט - ולכיוון הזה אנחנו הולכים - המחיר יעלה. קיימות אלטרנטיבות לנפט, אבל למין האנושי לא יהיה את הזמן להפיץ אותן. יהיה פער של עשרות שנים. לכן, מ-2020 ועד 2050 הנפט יהיה יקר מאוד עד שהטכנולוגיות החלופיות יכנסו לפעולה. במחצית השנייה של המאה ה-21 זה כבר יהיה משחק אחר לחלוטין, עם טכנולוגיות חדשות, וזה לא מה שאנשים חושבים - לא מדובר באנרגיה הירוקה שמדברים עליה היום, היא לא תוכל לענות על הצורך של המין האנושי. אנחנו מדברים על טכנולוגיות אחרות, בעיקר של שידור אנרגיה מהחלל. אין לנו ברירה. הדרך הזולה והנקייה לייצר כמות גדולה של אנרגיה ולשנע אותה לכל העולם במהירות היא רק על ידי הצבת פאנלים סולאריים גדולים מאוד מחוץ לאטמוספרה שישדרו במיקרו-גל אנרגיה בחזרה לתחנות קליטה בארץ. את זה רק מדינות יכולות לעשות, והן עושות את זה בדרך כלל כשיש מלחמות.
אם אנחנו כבר עוסקים באנרגיה, דיברת בעבר על התלות של המין האנושי במשאבי הטבע ועל הסיכונים הכרוכים בכך. יש סיבה לדאגה?
תראי, משאבי הטבע שאנו משתמשים בהם היום הם אזילים, אבל יש לנו כל כך הרבה משאבי טבע שאנחנו לא יודעים שהם קיימים ואפילו לא יודעים איך אפשר להשתמש בהם. וזה מה שהמין האנושי עשה מאז ומתמיד - זיהה משאב, ניצל אותו, התחילו בעיות ואז הוא חיפש משאב חדש. וכך התגלגל המין האנושי אלפי שנים, וזה לא הסתיים עדיין. אנחנו רק בתחילת הדרך. המין האנושי הוא יצור מאוד צעיר באבולוציה. כל אלה שאומרים שאנחנו יכולים להרוס את העולם הזה - מתנשאים על הטבע. לא כל כך קל להרוס עולם כמו שלא כל כך קל לבנות עולם. לטבע יש דרכים רבות לאזן תהליכים שמתפתחים בתוכו.
אז ההתחממות הגלובלית היא לא באשמתנו?
חלק מזה זה אנחנו, אבל זה לא באשמתנו. אנחנו תורמים לזה אבל להגיד שזה בגללנו, זה לא נכון. זו גישה מאוד ילדותית. זה כמו ילד שבוכה כי הוא חושב שקרה להורים שלו משהו בגללו. זה פשוט ילדותי ולא נכון לראות את הדברים כך. אנחנו מזהים את זה במחקר, יש התחממות והתקררות של כדור הארץ כבר מיליוני שנים. אנחנו כרגע תורמים לזה, אבל זה לא יישאר לעד. לפי המחזורים, ההתחממות הזו אמורה להסתיים תוך מאתיים שנה.
ומה נראה לך גרוע יותר – התחממות או התקררות?
אז אני אגיד לך - התקררות זה הרבה יותר חמור. למין האנושי, לחיות, לטבע, להכל. מההתחממות לא צריך להיות מודאגים.
אם ניקח את חזון המכונית החשמלית של שי אגסי - אתה יכול לראות את חזון הזה מתממש בישראל ובעולם בשנים הקרובות?
אני מקווה. אני חושש שאנחנו לא מספיק מבינים את הדרישה לסוג כזה של טכנולוגיות. המין האנושי זקוק לטכנולוגיות האלה, הרבה מעבר למה שאנו מדמיינים כיום. אנחנו צריכים לתפור את זה נכון פוליטית, כלכלית ועסקית. אבל ברגע שיהיה מודל נכון - ההתפשטות תהיה כמו אש, וההטמעה של זה תהיה הרבה יותר מהירה ממה שאנשים חושבים. אם תהיה מוכנות למין האנושי לקלוט את הטכנולוגיות האלו ולא תהיה מספיק אספקה, זה יהיה יותר חמור מאשר אם קצב ההתפתחות יהיה איטי. למה? כי האכזבה תהיה מרה והיא תעכב תהליכים חשובים הרבה יותר בהמשך.
אחד הדברים שמופיעים בתחזיות שלך הוא התפתחות הטכנולוגיה עד לרמה שאנשים לא יצטרכו לדבר זה עם זה, אלא יעבירו אינפורמציה מאחד לשני באמצעות מעין טלפתיה.
טוב, זה לא יקרה בשנים הקרובות. הטכנולוגיות אומנם כבר קיימות היום אבל בשלב בוסר. היום אנו מכירים כבר טכנולוגיות שאתה יכול להניע עכבר על מחשב רק בעזרת המחשבה. זו התחלה של דברים הרבה יותר גדולים. המין האנושי הוא איש תקשורת. עד עכשיו היינו מודעים רק לשני פנים של תקשורת - האוראלי והוויזואלי. אבל זה פרימיטיבי מאוד, אנחנו מסוגלים להרבה יותר מזה, ואנחנו מפתחים את הטכנולוגיות לאט לאט - חלקן יקחו מאות שנים אבל זה הכיוון. שלא יהיה ספק, המין האנושי לא יסתפק בתקשורת המילולית הזו, שהיא מאוד פרימיטיבית. אני אומר מילה ואני לא יודעת מה את מבינה, מה את חושבת. הבנת הנראה, הנשמע והנקרא היא דבר כל כך לקוי בשלב הזה של ההתפתחות שלנו. אנו שואפים כל הזמן לפתח דרכים חדשות ולבקע את הלקויות הללו.
אז יום אחד נוכל לשדר מיילים ישירות למוחם של אחרים? אפשר להיפרד מתיבת הדוא"ל?
טוב, זה לא יקרה בעשרים-שלושים השנה הקרובות. אבל בסופו של דבר כן. במחצית השנייה של המאה ה-21 הטכנולוגיה תהיה קיימת אבל לא להמון, ישתמשו בזה לצרכים מסוימים בפרויקטים מסוימים. ההמון עדיין פוחד מהיכולות האלו ולא מבין את העוצמות שלהן. יקח עוד הרבה זמן של התפתחות באבולוציה עד שנבשיל להכיר בעוצמה הזו וכיצד להשתמש בה.
מקור:
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100518_1169400
תגובות
הוסף רשומת תגובה