הבלוג של צור

צוות של בלשנים משוודיה וארה"ב הצליח היכן שנכשלו מתרגמים וקריפטוגרפים יותר מ-60 שנה חלפו מאז וורן ויבר, חלוץ התרגום האוטומטי, הציע להשתמש בטכניקות של פיצוח צפנים כדי להתמודד עם האתגר של תרגום משפה זרה. במכתב מ-1947 ששלח למתמטיקאי נורטברט ויינר כתב ויבר "אני תוהה אם אפשר להתייחס לבעיית התרגום כאל בעיה קריפטוגרפית. כשאני מסתכל על מאמר ברוסית, אני אומר: 'זה נכתב באנגלית, אבל קודד בסימנים מוזרים. כעת אתחיל במלאכת הפענוח'". תובנה זו הובילה לפיתוח דור שלם של תוכנות שפה המבוססות על סטטיסטיקה, כגון גוגל טרנסלייט, ולא כל כך במקרה - ליצירת כלים חדשים לפיצוח קודים שנוצרו בימי הביניים. צוות של בלשנים שוודים ואמריקאים יישם טכניקות תרגום מבוססות סטטיסטיקה כדי לפצח את אחד הקודים העקשניים ביותר בהיסטוריה: צופן קופיאלה, כתב יד באורך 105 דפים, שכנראה נכתב במחצית השנייה של המאה ה-18. הבלשנים תיארו את עבודתם בוועידה של האגודה לבלשנות ממוחשבת שנערכה באחרונה בפורטלנד, אורגון. כתב היד התגלה בארכיון אוניברסיטאי בגרמניה המזרחית לשעבר, והיה כרוך בנייר ברוקאד בירוק וזהב. הוא כולל 75 אלף סימ...

כבר לא נדרשת השקעה כספית גדולה או הכרה של חברות כדי להקים סטארט-אפ משגשג. למעשה גם לא צריך לצאת מהבית: כל מה שצריך זה רעיון מנצח, עיצוב מושך וכמובן לפתח אפליקציה לסמארטפון הכל החל בדצמבר האחרון. צלם החתונות רותם ברק נזכר בחתונה של שחר זריהן שאותה צילם והודיע לו: "יש לי רעיון לאפליקציית אייפון". זריהן, שמקבל כמה עשרות פניות כאלה בחודש לא ממש התרגש, אך כעבור דקותיים הפך ספקן פחות. "פשוט צחקתי", נזכר זריהן, "והודעתי לרותם שהולכים על זה". הרעיון היה ליצור תוכנה פשוטה שתחקה את צהלולי ה"קולולו" שצועקות הדודות בשמחות משפחתיות כמו חתונות ובריתות. זריהן שמחזיק בסטודיו קטן לאפליקציות אייפון הקליט 4 גרסאות של "דודות" שונות היוצאות בצהלולים, ואפליקציית קולולו יצאה לדרך. "ב-3 הימים הראשונים הורידו אותה כ-15 אלף איש, מה שהביא אותה למקום הראשון בישראל. כיום, לאחר חודש, אנחנו עם 40 אלף הורדות של האפליקציה וצפויים להוציאה לשוק הבינלאומי עם גרסאות בערבית, בצרפתית, באנגלית, ביפנית ובטורקית". בעוד הגרסה הבינלאומית צפויה להימכר בדולר לצרכן הסופי,...

צילום: shutterstock אם התפשטות היקום הולכת ומואצת, הרי שסופו של היקום שיהפוך דליל יותר ויותר עד שיגיע לקצו במוות קר. ד"ר אבישי גל-ים ממכון ויצמן למדע מספר על התגלית המסעירה של חתני פרס נובל לפיזיקה לשנת 2011 מאז שחר ההיסטוריה תוהים בני האדם המסתכלים בשמי הלילה הנוצצים לגבי היקום – גודלו, מיקומנו בתוכו ומה צופן לנו העתיד. במשך מאות ואלפי שנים העסיקו נושאים אלו אנשי דת, סופרים, משוררים ואמנים ולצידם את ראשוני המדענים והאסטרונומים – בבבל, ביוון, במצרים, בתרבויות המזרח הרחוק – כמעט לכל ציביליזציה אנושית יש מסורת משלה לגבי גרמי השמיים והקשר שלהם אלינו, בני האדם. אולם, רק במאות השנים האחרונות, בעקבות פעולתם החלוצית של הוגים, ממציאים ואסטרונומים כקופרניקוס, קפלר, גליליאו וניוטון החל מדע האסטרונומיה לתפוס את מקומו בקרב מדעי הטבע כענף של מחקר כמותי ומתמטי של היקום. תורת היחסות הכללית של איינשטיין אפשרה לראשונה לנסות ולחקור באופן כמותי גם את היקום בכללותו ולחשוב על שאלות יסוד כגון האם היקום קבוע ונצחי או שמא מתפתח ומשתנה, ומה צופן לנו העתיד. עולם הולך ומתרחק בחלק הראשון של...